SLS או FDM: איך בוחרים לחלק שלכם?
מתחילים בשימוש בחלק. SLS מתאים לבחינת גאומטריות מורכבות ופרטי חיבור; FDM יכול להתאים גם לסדרות ייצור, כשהחומר, כיוון ההדפסה והגימור עונים על הדרישות. הכמות לבדה אינה קובעת את הטכנולוגיה.
מה צריך לייצר?
ב־SLS לייזר מאחה אבקת פולימר. האבקה שמסביב תומכת בחלק בזמן ההדפסה, כך שאין צורך בתמיכות ייעודיות. זה מאפשר לבחון צורות עם שקעים, פתחים ופרטים שקשה לתמוך בהם בתהליכים אחרים.
ב־FDM החלק נבנה מחוט פלסטיק מותך, שכבה על שכבה. בודקים איך להניח אותו בהדפסה, היכן יידרשו תמיכות והאם אפשר להסיר אותן בלי לפגוע באזורים החשובים.
מה החלק צריך לעשות?
כתבו אם החלק נושא עומס, מתחמם, נלחץ שוב ושוב או מתחבר לחלק קיים. ב־FDM כיוון השכבות משפיע על התכונות המכניות, ולכן צילום יפה של החלק אינו מספיק כדי להחליט על התאמה.
בסטודיו מדפיסים SLS ב־Nylon 12 בלבד. בודקים את התאמתו ואת הגאומטריה לפי השימוש. כשיש חיבור קריטי, כדאי להגדיר את הדרישה ולבדוק דוגמה בתוך המכלול.
על ההבדלים בתהליכים: מדריך הטכנולוגיות של Formlabs
ומה קורה בסדרה של חלקים?
בסטודיו ייצרנו ב־FDM סדרת חלקים עבור מעבדה ב־HIT. זו דוגמה לכך שהשיחה על FDM יכולה להתחיל בצורך בייצור חוזר, ולא להסתיים בדגם ראשון.
לפני סדרה, משווים את העלות של התהליך כולו: הדפסה, ניקוי, גימור ובדיקת התאמה. שולחים את הכמות הנדרשת ואת דרישות השימוש, ומחליטים על בסיס החלק המסוים.
לראות את סדרת החלקים למעבדת HIT ←איזה מראה נדרש?
סמנו אילו משטחים יהיו גלויים והאם סימני שכבות או מרקם גרגירי מתקבלים. חלקי ה־SLS שלנו עוברים ניקוי חול, ללא צביעה או החלקה. אם העיקר הוא פרטים זעירים ומשטח חלק, כדאי לבדוק גם SLA, עם שרף שמתאים לשימוש. אפשר לצרף צילום של גימור רצוי כדי שיהיה ברור למה מכוונים.