טכנולוגיות הדפסה בתלת־ממד

בוחרים טכנולוגיה.
לפי החלק.

מה החלק צריך לעשות, כמה יחידות צריך ואיך הוא צריך להיראות? משם מתחילה הבחירה.

SLSהדפסה באבקת Nylon 12

חלקים הנדסיים.
גם בצורות מורכבות.

תושבות, מארזים ומחברים — לבדיקת התאמה, לאבות־טיפוס שימושיים ולסדרות ייצור.

איך זה עובד: לייזר מאחה אבקת פולימר. האבקה שסביב החלק תומכת בו בזמן ההדפסה, ללא מבני תמיכה נפרדים.
בסטודיו: מדפיסים ב־Nylon 12 בלבד. לאחר ההדפסה מבצעים ניקוי חול; החלק נשאר במרקם הגרגירי האופייני ל־SLS.
מה בודקים: התאמת החומר לשימוש, מידות קריטיות, חיבורים ועומסים.

FDMהדפסה בחוט פלסטיק

צריכים 100–200 יחידות למעבדה, למוצר או לצוות הפיתוח? בוחנים את הדגם ואת דרישות הסדרה לפני הייצור.

איך זה עובד: חוט פלסטיק מותך ומונח שכבה אחר שכבה, לפי צורת החלק.
מה בודקים: כיוון ההדפסה משפיע על החוזק ועל המראה, וקווי השכבות עשויים להיראות. בסדרה כדאי לאשר דוגמה לפני שממשיכים לכמות.

SLAהדפסה בשרף

מיניאטורות, מודלים לתצוגה ואבות־טיפוס שבהם רוצים לבחון את הצורה ואת פני השטח מקרוב.

איך זה עובד: אור מקשה שרף נוזלי בשכבות, ומאפשר ליצור פרטים עדינים ופני שטח חלקים.
בסטודיו: בעיקר שרפים רגילים ודמויי ABS. הם פריכים יותר מ־ABS רגיל, ולכן בודקים התאמה למכות, לכיפוף ולעומס.
מה בודקים: גם את מיקום התמיכות, שעלולות להשאיר סימנים לאחר הסרתן, ואת הפרטים הדקים בגודל הסופי.

אפשר להתחיל מהחלק

שלחו קובץ או סקיצה, כמות ותיאור של השימוש. נבדוק יחד איזה תהליך מתאים ומה עוד צריך לדעת לפני הייצור.

להרחבה על ההבדלים בין התהליכים: ההשוואה של Formlabs